החלטה בתיק מ"ת 668-09-11

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בגין ביצוע עבירות של נהיגה פוחזת של רכב, שימוש ברכב ללא רשות הבעלים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בשכרות ונהיגה ללא רשיון נהיגה כשהנאשם אינו מורשה לנהיגה.

ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ככל שהן נוגעות לעבירות הנהיגה, אולם טען כי לא קיימות ראיות להוכחת העבירות של נהיגה בשכרות, ושימוש ברכב ללא רשות הבעלים.

באשר לעבירה של נהיגה בשכרות, טען ב"כ המשיב כי מי שלא קיים בחומר החקירה טופס כיול למכשיר הינשוף אשר באמצעותו נבדק המשיב הרי שלא ניתן להסתמך על תוצאות הבדיקה.

עוד טוען ב"כ המשיב כי בדיקת הנשיפה בוצעה למשיב 14 דקות בלבד לאחר עיכובו, ולא המתינו 15 דקות כנדרש על פי הנהלים.

עיינתי בדוח הפעולה אשר מתייחס לנסיבות עצירת הרכב בו נהג המשיב, ומצאתי כי אותו דוח אכן נחתם בשעה 18.05, אולם בסעיף 1 ג' לדוח מצוינים מקום ומועד עצירת הרכב והשעה המצוינת באותו סעיף היא 17.50, בסעיף 6 מציינת השוטרת החתומה על הדוח כי מרגע עצירת הרכב ובמשך כל זמן שהמשיב היה במשמורתה הוא לא אכל, לא שתה, לא עישן ולא הקיא.

מכך אני למדה כי בשעה 18.19 עת נערכה למשיב בדיקת הנשיפה חלפו כ-30 דקות מרגע מעצרו ולכן אני סבורה כי לא נפל פגם בהיבט זה.

את טענת ב"כ המשיב הנוגעת לתקינות מכשיר הינשוף, יבחן בית המשפט אשר ידון בבוא היום בתיק העיקרי אם יקום הצורך בכך.

בשלב בו אנו מצויים די בדוחות הקיימים בתיק החקירה ובתוצאת המדידה כדי להקים תשתית ראייתית לכאורית להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום בעתיד ככל שהדברים נוגעים לעבירה של נהיגה בשכרות.

באשר לטענת ב"כ המשיב כי לא ניתן להוכיח כוונה לנטוש את הרכב, בו נהג הנאשם ומשכך לא קמה עבירה של שימוש ברכב ללא רשות - סעיף 413 ג' לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, אינו דורש כוונה לנטוש את הרכב אלא יסוד עובדתי של נטישת הרכב אשר מצטברת לשימוש או העברת הרכב ממקום למקום, ללא רשות הבעלים.

מהסעיף ניתן אף ללמוד כי המחוקק מצא להחמיר עם המשתמשים ברכב ונוטשים אותו במקום מרוחק מהמקום ממנו נלקח.

בענייננו, עולה מחומר החקירה כי הרכב נלקח על ידי המשיב, מביתו וננטש על ידו מרחק של קילומטרים ספורים משם.

ויודגש - במהלך נהיגתו נמלט המשיב מן השוטרים אשר רדפו אחריו תוך שהוא מפר את חוקי התנועה באופן בוטה, פרץ מחסום כשהוא גורם נזק לרכב ונטש את הרכב כשהוא נמלט ממנו רגלית בעוד ברכב ישובות 3 קטינות אותן אסף באקראי כטרמפיסטיות.

בנסיבות אלה, איני יכולה לקבל את טענת ב"כ המשיב לפיה למשיב לא היתה כוונה לנטוש את הרכב ופעולת יציאתו מהרכב תוך ידיעה כי השוטרים שומרים על הרכב, אינה בבחינת נטישה.

אם לסכם עד כאן, אני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום אשר הוגש לצד הבקשה.

בהתחשב בנסיבותיו של תיק זה, ובהתחשב בעברו הפלילי של המשיב, אני סבורה כי קמה בתיק עילת מעצר של מסוכנות. עתה נשאלת השאלה האם ניתן לאיין אותה מסוכנות בדרך שאינה מעצר מאחורי סורג ובריח.

המשיב ילד 91, נדון בעבר בביהמ"ש לנוער בין היתר, למאסר מותנה שהינו בר הפעלה בגין עבירת השבל"ר בתיק זה. בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש לקבל בעניינו של המשיב תסקיר מעצר טרם מתן החלטה סופית באשר לשחרורו או מעצרו.

לכן, דוחה הדיון לקבלת תסקיר מעצר לתאריך 26.9.11 בשעה 12:00.

המזכירות תפנה עוד היום באופן ידני לשירות המבחן על מנת שיחווה דעתו בעניינו של המשיב.

שירות המבחן יתייחס בתסקיר לשאלת מסוכנותו של המשיב ולחלופת המעצר אשר הוצעה ע"י בא כוחו.